אנו חיים בתפיסה שדיבידנד בין חברות תושבות ישראל לעולם פטור ממס חברות. טעות בידנו:
סעיף 126(ב) לפקודה קובע, כי בחישוב ההכנסה החייבת של חברה ישראלית, לא תיכלל הכנסה מדיבידנד שמקורה בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל שנתקבלו במישרין או בעקיפין מחבר בני-אדם אחר החייב במס חברות. קרי, הפטור חל רק כאשר ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד הופקה בישראל (בין אם על ידי חברה ישראלית ובין אם לאו).
לעומת זאת, כשמדובר בדיבידנד שקיבלה חברה ישראלית מחברה ישראלית אחרת, שמקורו בהכנסות שהפיקה האחרונה מחוץ לישראל, מדובר במנגנון זיכוי מכוח סעיף 126(ד) ולא בפטור מכוח סעיף 126(ב):
סעיף 126(ג) קובע שדיבידנד שמקורו בהכנסות שהופקו מחוץ לישראל חייב במס חברות בשיעור של 25%, ומנגד סעיף 126(ד) קובע כי יינתן זיכוי מהמס בגובה מס החברות שבו חויבה החברה מחלקת הדיבידנד וכי שיעור המס שתידרש לשלם החברה המקבלת לא יעלה על שיעור מס החברות (הרגיל).
הצעת החוק לשינוי חברתי-כלכלי המתבססת על המלצות ועדת טרכטנברג מבטלת, בין השאר, את הפחתת מס החברות שנקבעה בחוק ההתייעלות הכלכלית וקובעת הגדלת שיעור מס החברות מ- 24% בשנת 2011, ל- 25% החל משנת 2012.
מכאן כתוצאה ישירה: חברה תושבת ישראל שהפיקה הכנסות מחוץ לישראל בשנת 2011 ושילמה עליהן מס חברות בשיעור 24%, הרי בגין דיבידנדים שיחולקו מרווחים אלו בשנת 2012 ואילך לחברה אחרת תושבת ישראל, תידרש האחרונה להשלים מס חברות בשיעור של 1% !!
לאור האמור, ובלי קשר להמלצה לגבי הקדמת חלוקות דיבידנדים ליחידים בעקבות העלאת שיעורי המס על דיבידנד, הרי יש לשקול בחיוב חלוקת דיבידנד בינחברתי שמקורו בהכנסות שהופקו בשנת 2011 מחוץ לישראל לפני תום שנת 2011, גם אם מקבלת הדיבידנד הינה חברה!
נכתב ע"י עו"ד ורו"ח גדי אלימי
